אטיאס יעקב נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.החלטה זו עניינה בבקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום הרפואה הפנימית לבדיקת התובע, על מנת שיבחן האם כתוצאה מאירוע התאונה נשוא התובענה התפרצה אצל התובע מחלת הסכרת, זאת לאחר שמונו בתיק זה מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה.

2.כפי שתואר בכתב התביעה, המבקש יליד 10/09/66, נפגע ביום 15/12/06 בתאונת דרכים, עת נהג ברכב ונפצע. עובר לתאונה עבד המבקש במפעלי ים המלח כמסגר מכני.

במקביל להגשת כתב התביעה הוגשה כאמור בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית משפט בתחומים שונים ובהם, בין היתר, בקשה למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית לצורך בדיקת המבקש וקביעת נכותו בעקבות התאונה.

בהסכמת הצדדים מונה תחילה פרופ' ליברגל- מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי למבקש נכות של 15% בגין שבר בקרסול שהותיר הגבלה בתנועה וכן בגין הצלקות והנפיחות בשוק, 10% נכות עבור בגין הגבלה והשפעה על כושר הפעולה הכללי של המבקש עקב פגיעתו בכתף ו- 10% נכות בגין הגבלה בתנועות ירך ימין עם שינוי במבנה המפרק.

בהמשך מונה מטעם בית משפט ד"ר גיא אור- מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, אשר קבע כי למבקש נכות נפשית בשיעור של 20%.

3.בדיון מיום 03/06/10 טען ב"כ המבקש כי הוא עומד על בקשתו למינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית לבדיקת המבקש.

לטענת ב"כ המבקש בעקבות התאונה, החל המבקש לסבול מרמת סוכר גבוהה בדם כאשר עובר לתאונה ערכי הסוכר של התובע היו ברמה תקינה. כך למשל, מראות הבדיקות לפני התאונה רמות של 66 מיליגרם ואילו אחרי התאונה רמות ערכי הסוכר היו לא תקינות, כאשר בדיקות מתקופת האשפוז הצביעו על ערכי סוכר בין 118 ל- 167. לדברי המבקש מאז שנת 2007, רמות הסוכר בבדיקות הדם הנה מעל רמה של 100. לדבריו, מבחינת ההגדרה הרפואית מוגדר המבקש כסוכרתי. המבקש מצוי בשל כך בדיאטה, אך הוא איננו נוטל תרופות כגון אינסולין. עוד הוסיף, כי קיימות בדיקות דם של לפני ואחרי התאונה המעידות על השינוי, שכן לפני התאונה לא הייתה סכרת. לא היו ערכים בלתי תקינים ואילו אחרי התאונה, מעל למשך שנתיים הערכים לא תקינים ובכך קיימת ראשית ראייה למינוי מומחה רפואי. עוד טען, כי מדובר בתיק בו כבר נקבעו נכויות משמעותיות, כך שנראה כי לא תהיה מניעה או חשש שלא יקבע פיצוי. אי מינוי רופא מומחה בהנחה שהסוכרת קשורה סיבתית לתאונה מביאה לנזק למבקש. באמצעות מומחה מטעם בית המשפט ניתן להוכיח טענותיו לפיכך ביקש להורות על המינוי כאמור.

4.ב"כ המשיבה טענה מנגד, כי אין ראשית ראייה למינוי מומחה. המבקש הגיש תוצאות של בדיקה משנת 2008 לא ברור מה הן אומרות והמבקש אינו מוסמך לפרשן. עוד הוסיפה, כי אין בערכים המצוינים בבדיקות לאפיין התפרצות סכרת. המבקש לא נוטל תרופות, לא נמצא בטיפול, אין כל קביעה כי המבקש סובל מסוכרת. לאור האמור ביקשה לדחות הבקשה.

דיון:

5.על פי הקבוע בסעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975, די בראשית ראיה בדבר קיומה של נכות לצורך מינוי מומחה רפואי.

ההלכה קובעת כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסוים צריך המבקש להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה (ראה רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89).

ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי המומחה יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים ובעיקר ממסמכים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו (ראה רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' תק-על 2003 709).

אין צורך להכביר מילים בדבר ההלכה הפסוקה הנוהגת לעניין מינוי מומחה רפואי שלפיה דחיית בקשה למינוי מומחה, יש בה כדי לסגור בפני המבקש את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה או כל עניין אחר רפואי ושאין מקום לדחות בקשה כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות (רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון ואח', פד"י מד (2) 216, 219 – 220).

6.עם זאת נקבע שם, כי אין בכך כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט.

ראשית הראיה נלמדת מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט, הלכה היא כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי רק כאשר מהמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו עולה האפשרות שנגרמה לנפגע נכות עקב התאונה נשוא כתב התביעה. ראשית הראיה תבוא בסיכומי המחלה או במסמכים בדבר הטיפול הרפואי שקיבל הנפגע.

7.במקרה שלפני, המבקש לא עמד בדרישות הפסיקה, ולא צרף מסמכים רפואיים המעידים על תלונות בפני רופא או רצף טיפולי באשר לבעיותיו, בקשת המבקש נסמכת כולה על תוצאות בדיקות דם המצביעות על ערכי סוכר ברמה מסוימת לפני התאונה ובדיקות דם לאחר התאונה המראות ערכי סוכר ברמות גבוהות יותר. למבקש ניתנה אפשרות לצרף מסמכים רפואיים נוספים, אולם הצהיר בהודעה לבית משפט כי אין בידיו כאלו.

למעשה לא צורף כל מסמך המעיד על תלונות או טיפול רפואי שעבר המבקש בגין אותה בעיה לה טוען המבקש, מלבד תוצאות בדיקות הדם אין כל פענוח של הבדיקות לפיו מוגדר המבקש כסוכרתי, המבקש לא מקבל כל טיפול רפואי, איננו נוטל תרופות, ועל פי הצהרתו מלבד דיאטה איננו מקבל כל טיפול ואיננו נוטל כל תרופה, אף דיאטה זו הינה דיאטה יזומה על ידי התובע ואין כל המלצה רפואית לאותה דיאטה. בהעדר קיומו של מסמך המעיד על טיפול רפואי בתחום מסוים הרי שלא ניתן ללמוד על ראשית ראיה ובהעדר ראשית ראיה אין למנות מומחה באותו התחום.

8.ויודגש, אין די בתלונות סובייקטיביות של התובע לצורך מינוי מומחה רפואי, יש צורך בממצאים פוזיטיביים אובייקטיביים, המעידים לכאורה, על "ראשית ראייה", לעניין נכות והכל כעולה מהמסמכים הרפואיים. לא ניתן להסתפק בבדיקת דם המעידה על ערכים הגבוהים מהתקין כדי לקבוע, כי המבקש סוכרתי. בית המשפט אינו עוסק ברפואה, שאלת פרשנותן של בדיקות הדם הינה עניין שרופא צריך שיבדוק ואין מקום כי בית המשפט יפרש את תוצאות הבדיקות מקום שבו רופא לא עשה כן. מנקודת מבטו של הדיוט אציין בהקשר זה, כי ידוע שישנה חשיבות לשאלה האם בדיקת הדם בוצעה כאשר הנבדק היה בצום ואף ידוע, כי לשתיית אלכוהול (בעיה הידועה במקרה דנן) יכולה להיות השפעה על תוצאות הבדיקה ולפיכך, על מנת שתוצאות הבדיקות תוכלנה לשמש ראשית ראיה, הן אינן יכולות לעמוד בפני עצמן ויש צורך בהתייחסות רפואית לאותן תוצאות על מנת שתתוכלנה לשמש כראשית ראיה. בנוסף, אין כל רצף טיפולי כנדרש בפסיקה וסבורתני, בפרט במחלת הסכרת, כי יש הכרח ברצף טיפולי על מנת שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו, זאת בפרט כאשר עסקינן בבדיקות אשר לא נבקבעו ממצאים בעקבותיהם ויכול כי ערכי הסוכר הגבוהים נגרמו מסיבות שונות, שאף לא הצדיקו לפיכך מעקב רפואי. מכאן שבהעדר מסמכים רפואיים בהעדר רצף טיפולי ובהעדר ראשית ראיה אין הצדקה למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית ולפיכך אני דוחה הבקשה.